Sunday, September 20, 2009

Bet Yanay sea-shore



קילומטר בשנה

חוף בית ינאי  2007-2008


באוקטובר 2007, ביום בו מלאו לי 50 יצאתי למסע צילום.
קילומטר אחד לאורך חוף בית ינאי. בספירת מלאי ראשונה מצאתי שם אנשים, כלבים, חול, מים, צדפים, מדוזות, צמחיית חוף, אשפה, עננים, ירח, שקיעות ושמש שצובעת את הכל. לקראת תום שנה של עבודה המצאי לא השתנה - אבל אני ממשיכה לחפש. מנסה להפוך מיקרוקוסמוס בן קילומטר אחד, למקרוקוסמוס עשיר ומלא התרגשות.

בשנים האחרונות אני מאזינה להרצאות באסטרונומיה, וצופה בהשתאות ובסקרנות בצילומים של עולמות רחוקים ואינסופיים. השאלה "איפה כל זה נגמר" מעסיקה אותי לא מעט. אחרי חודשי צילום אחדים בחוף הים אני מתחילה להבין, שכשממשיכים לחפש ולחקור זה לא נגמר - מצאתי את האינסוף שלי, בקילומטר אחד בודד.

אני הולכת על החוף כמו ציידת. מצוידת במצלמה דרוכה, מנסה לא ליפול בשבי יופיין המוכר של השקיעות, ולמצוא נקודת מבט אישית ושונה. למדתי להסתכל לעומקם של הצדפים, לתוך כוחו של האור ולעומק המחשבות שלי.

צילומים אלה הם גם המדיטציה האישית שלי.








No comments:

Post a Comment